החלטה בתיק רע"א 52995-06-12

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת א' הוך-טל) מיום 27.5.12 בת"א 10144-06-11  שבה נדחתה בקשת המבקשים לדחות על הסף את התביעה שהגיש המשיב 1 (" פרח") נגדם ונגד שני אחרים (" ההחלטה").

עיינתי בבקשה ובנימוקיה והחלטתי לדחותה.

המבקשים הם יורשי המנוח משה ענבר ז"ל (" המנוח") אשר בחייו עסק בעריכת דין ובשל מעשים ומחדלים המיוחסים לו הוגשה התביעה על ידי פרח נגד עזבונו.

המבקשים, שכאמור, הם יורשיו של המנוח, הגישו בקשה לסילוק על הסף ובה הם ענו שבחזקתם כיורשים אין הם יכולים לחוב אלא כחלקם בעיזבון המנוח והם הוסיפו וטענו - ואף תמכו טענה זו בתצהיר - כי לא זו בלבד שבעיזבון המנוח לא נותרו נכסים אלא שהמנוח הותיר אחריו חובות רבים, ומכאן שלא ניתן למצוא אותם אחראים כלפי פרח.

בקשתם  של המבקשים נדחתה ובית המשפט קמא נימק את הדבר בכך שסילוק על הסף של תובענה הוא סעד מרחיק לכת וכי גם אם קיים סיכוי, אפילו קלוש, שהתובענה תתקבל אין למחוק תובענה על הסף.  הוא הוסיף וקבע כי את טענת המבקשים שלפיה אין כל נכסים בעיזבון ולכן אין הם אחראים כלשהו כלפי פרח, יהיה צורך לברר במהלך הבאת הראיות בתובענה.

בבקשה זו טוענים המבקשים כי כיורשיו של המנוח חבותם אפשרית רק אם נותרו נכסים בעיזבון ומשהביאו ראיה - שלא נסתרה - שלא כך הדבר, היה על בית המשפט קמא לקבל את הבקשה והוא טעה כשלא עשה כן.

על אף שטענת המבקשים איננה משוללת יסוד הגעתי למסקנה כי אין די בה כדי להתערב בהחלטה. טעמו של הדבר נעוץ בהוראת סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, הקובעת כי:

"החלטה אחרת של בית משפט שלום בעניין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט המחוזי; רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה."

מהוראה זו מתחייבת המסקנה שאף אם מקבלים את כל טענות המבקשים ביחס לטעות שנפלה בהחלטה, ואדגיש כי איני נוקט כל עמדה בעניין זה, עליהם להצביע על העילה המצדיקה התערבות בהחלטת ביניים על פי אמות המידה הקבועות בסיפא של סעיף 52(ב) הנ"ל. לשון אחרת, טעות של הערכאה הדיונית בהחלטת ביניים היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לשם התערבות ערכאת הערעור בהחלטה כזו.

בפסיקה עקבית הנוגעת לסוגיית מתן הרשות לערער על החלטת ביניים, ניתן למצוא את הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות ביניים (רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (טרם פורסם 6.4.09) והאסמכתאות שם) ועל המקרים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטת ביניים עמד בית המשפט ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (טרם פורסם 25.6.07) (" עניין אליהו") שם נאמר כי שאלת מתן הרשות לערער תיבחן בהתאם " למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים" (וראו גם רע"א 6514/10 פלוני נ' ד"ר א' רוזנר (טרם פורסם, 22.5.11)) .

כל טענות המבקשים מוסבות על עניין אחד, והוא הטעות שלדידם נפלה בהחלטה, אלא שאין בבקשה כל הסבר מדוע מחייב הדבר התערבות כבר עתה. אכן, הותרת ההחלטה על כנה מביאה לתוצאה שלפיה יהיה על המבקשים להמשיך ולנהל את הגנתם בפני התביעה, והדבר אף עלול להיות כרוך בטרדה והוצאות שיהיה עליהם לשאת בהם, אלא שלכך יש מן הסתם פתרון במסגרת כללי הדיון ואין די בכך כדי להתערב בהחלטה.

הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"א תמוז תשע"ב, 11 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

מאירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: